על אוריינות פיננסית והקשר לחסכון הפנסיוני שלנו

אחת הבעיות המרכזיות כיום של החוסך הממוצע בישראל כיום הינה רמת אוריינות פיננסית נמוכה. אוריינות פיננסית ע"פ OECD  היא תהליך באמצעותו צרכנים פיננסיים משפרים את הבנתם במוצרים פיננסים באמצעות מידע, הוראות ועצות וכך מפתחים  כישורים ובטחון המקנים להם מודעות גבוהה יותר לסיכונים והזדמנויות פיננסיות.

האוריינית הפיננסית מתייחסת להבנת תהליכים מרכזיים בהתנהלות פיננסית תוך הבנת מושגי יסוד כגוון: השקעות, הלוואה, אינפלציה ריבית וכיוצא בזאת . כאמור, אוריינות פיננסית אינה תכונה אשר הפרט נולד איתה , על מנת לחזק אותה על הפרט ועל סביבתו להיות חשופים לחינוך פיננסי רחב ככל שניתן.

 החינוך הפיננסי הינו נדבך חדש במערכת החינוך הישראלית, למרות שזה  שקיים באופן רשמי כ-20 שנים במערכת החינוך המקומית, הוא אינו נלמד בכל מסגרת חינוכית וגם כאשר נלמד הוא נלמד במינונים נמוכים יחסית. תפיסה כלכלית נכונה היא שחינוך פיננסי יעניק לאזרחי המדינה רמת אוריינות פיננסית גבוהה, כאשר זו תסייע לפרט בתהליכים פיננסים חשובים בחייו כמו ניהול כספיו האישיים, רכישת דיור, ביטוח פנסיוני וכד' אך בפועל.

אחת השאלות המרכזיות שעולות בנושא היא כיצד חוסך בעל אוריינות פיננסית נמוכה יקבל החלטות בצמתים חשובות בחייו כאשר הוא נטול השכלה פיננסית בנושאים הללו? לדוגמא , במחקר שנעשה בנושא אוריינות פיננסית לפרישה  בקרב אוכלוסייה מבוססת (95.4% בעלי השכלה תיכונית מלאה לפחות) התגלה כי רק 36.1% מכלל הנשאלים לא מבינים את ההבדל בין ריבית שנתית לחודשית, כ- 30.5% מהנשאלים לא מבינים את משמעות אפקט ריבית דריבית. במגוון שאלות פיננסיות נוספות שנבדקו במסגרת מחקר זה  התגלתה "בורות פיננסית" של הנשאלים בנושאים מרכזיים ובסיסיים. יש לזכור כי חתך האוכלוסייה שנבדק הינו חתך אוכלוסייה בעלי מאפיינים גבוהים מהממוצע והוא איננו מייצג את האוכלוסייה הכללית.

 שכן עולה השאלה המרכזית, כיצד אדם ייטול הלוואה מסוג משכנתא אשר בממוצע עולה על 500,000 ₪ ללא הבנת מושגי יסוד כמו ריבית, אינפלציה וכד'. ברוב המקרים, הפרט סומך על המתווך הפיננסי אשר יושב מולו גם אם לא בהכרח מדובר בגורם אובייקטיבי אשר נאמן לאותו לקוח. מתוך מקרים אלו רווחת הפרט נפגעת בתהליכים פיננסים בסיסים.

אחד האירועים החשובים בחייו של אדם הינו בחירת מוצר פנסיוני אשר ישמש כאפיק חסכון לאורך תקופת עבודתו. בחירת המוצר מורכבת וישנם מגוון רחב של מוצרים , מגוון רב של הגנות למקרה בן החוסך  לא יגיע לגיל פרישה (כתוצאה מאירוע פטירה או נכות), מגוון אפיקי השקעה, מגוון רמות סיכון וכיוצא בזה.

מנגד, מחקרים רבים שבוצעו  בעבר מוכיחים שזהו אחד האירועים הכי פחות משמעותיים בחייו של הפרט , שכן הוא לא מייחס לו תשומת לב ומחשבה ובד"כ מבצע את ההחלטה ללא שיקול דעת ועל סמך המלצה של מתווך פיננסי עליו הוא לא תמיד סומך, במקרים אחרים אף ההחלטה התבצעה ע"י המעסיק עבור העובד ללא התערבות העובד והתאמה אישית של המוצר לאותו פרט על פי דרישותיו.

בחירת מוצר פנסיוני היא משימה מורכבת , כאשר אנו בוחרים מוצר פנסיוני עלינו לבחון מגוון היבטים כדלקמן:

א. סוג המוצר הפנסיוני: בישראל קיימים 3 מוצרים פנסיוני עיקרים חסכון ביניהם : קרן פנסיה, קופת גמל וקופות ביטוח. החוסך יכול לבחור באחד המוצרים או בשילוב בין מספר מוצרים.

ב. מסלול השקעה : בשונה מהעבר בו היו מסלולי השקעה אשר התשואה בהם הייתה מובטחת על ידי מדינה ישראל (ע"י אגרות חוב שהמדינה הנפיקה עבור מטרה זו), כיום רוב התשואה לא מובטחת על ידי המדינה ועל העמית לבחור מסלול השקעה לחסכון הפנסיוני. מסלולי ההשקעה בד"כ מחולקים ע"פ דרגות סיכון ממסלולים סולידיים לחלוטין אשר נטולי אג"ח ומניות ועד למסלולים אשר ברובם מורכבים ממניות. בד"כ רוב החוסכים לא יבחרו מסלול השקעה באופן אקטיבי תוך התחשבות בצרכים שלכם ויבחר להם מסלול ברירת מחדל באופן אוטומטי.  בדרך כלל אותם חוסכים אשר לא מכירים במסלול הקיים לא יכירו את תמהיל ההשקעה הקיים וכלל לא הבינו במעמד הצטרפותם שהכספים שלהם מושקעים בשוק ההון. משמעות בחירת מסלול השקעה היא קריטית לאורך שנים, שכן בד"כ כנ"ל רוב החוסכים לא יבחרו במסלולים מוטי מניות אשר לאורך שנים יציגו תשואה גבוהה יותר ביחס למסלולים  הקלאסיים אשר פחות חשופים למניות .

ג. אחוזי הפרשה: אחוזי ההפרשה אצל רוב האוכלוסייה (שכירים) נקבעים על ידי המעסיק בד"כ, אך מנגד נתונים  למו"מ שכן חוק פנסיית חובה מורה למעסיק להפקיד18.5% מהשכר הפנסיוני של העובד כאשר אחוז זה יכול לעלות עד 22.83%. אצל עצמאים חובת ההפרשה היא מינימלית ( 4.5% מהשכר עד מחצית השכר הממוצע במשק,  עבור המחצית השנייה מעל שכר זה 12.55%) ,ועצמאי שמרוויח את השכר הממוצע במשק יפקיד לחסכון 8.5% משכרו. אוכלוסיית השכירים ברוב המקרים לא תכיר את העובדה שניתן להגדיל את אחוזי ההפרשה, גם אלו אשר מכירים זאת יעדיפו עלייה בשכר על פני הגדלת ההפרשה למוצר הפנסיוני. להגדלת ההפרשה משמעות רבה בעתיד, לצורך הדוגמא היה וניקח אדם בן 22 ללא חסכון פנסיוני אשר יפריש לפי שכר 10,000 ₪ לאורך חייו עד גיל 67 : הגדלת ההפרשה לרכיב התגמולים ב-2% (1% עובד ו-1% למעסיק) תביא לגידול בקצבתו של חוסך זה בשיעור של 24.6%.

ד. מסלול ביטוח: בחייו של הפרט קיימים שני סיכונים עיקריים כאשר הראשון הוא במקרה פטירה של הפרט טרם הגיעו לגיל פרישה , והשני הוא אירוע נכות הנובע כתוצאה ממחלה או מתאונה כלשהי (כולל תאונת עבודה). בבחירת ביטוח פנסיוני ניתנת האופציה לרכוש הגנות כנגד הסיכונים הנ"ל . ההגנות נרכשות כמנגנון של ביטוח הדדי (בקרנות הפנסיה) או לחילופין ביטוח פרטי בקופות ביטוח / גמל. חוסכים רבים אינם מכירים את העובדה שמתוך ההפרשה הפנסיונית שלהם מופרשים כספים לרכישת הגנות ביטוח, שכן חוסכים אשר שונאי סיכון ירכשו הגנות ביטוח רחבות יותר מה שיפגע בקצבה העתידית שלהם ויוריד אותה, לעומת טיפוסים אוהבי סיכון אשר יוכלו לרכוש הגנות ביטוח נמוכות יותר ויגדילו את הקצבה החודשית העתידית שלהם. כמובן שעל החוסך למצוא את המסלול המתאים ביותר לצרכיו האישיים אך גם בהיבט זה ישנם פערים גבוהים בקצבה העתידית בין חוסך שונא סיכון לחוסך אוהב סיכון.

ה. דמי ניהול ועמלות: בכלל המוצרים נלקחים עמלות לניהול הכסף וכן דמי ביטוח עבור הביטוחים הנלווים. בנוסף , לעיתים ישנם עמלות אשר יועצים/מתווכים לוקחים ללקוח באופן ישיר כשכר טרחה על הייעוץ בהתאמת המוצר ופעולות תכופות לאורך החיסכון ובפרישה. זהו קריטריון בעל משמעות רבה שכן רכיב דמי הניהול הינו רכיב קבוע אשר נגבה באופן חודשי מיתרת החיסכון שלנו. כמובן שהקורלציה בין גובה דמי ניהול לבין קצבת הזקנה החודשית שלנו היא שלילית , אך לא בהכרח המוצר הזול ביותר מבחינת דמי ניהול יהיה המוצר העדיף לחוסך. בישראל  בעבר היו נהוגים דמי ניהול מאוד גבוהים עד להסדרת הרגולציה בשנת 2013, מה שהביא את החוסך הישראלי להתמקד בהיבט זה בלבד בעת בחירת מוצר פנסיוני תוך התעלמות מוחלטת מסעיפים אחרים כנ"ל.

 

כאשר אתם בוחנים אלטרנטיבה למכשיר פנסיוני , הקדישו לנושא זמן או התייעצו עם בעל מקצוע אשר אתם סומכים עליו. המשמעות העתידית של בחירה זו חשובה מאוד.

 

 

 

רוצים לדעת יותר?

השאירו פרטים וניצור עמכם קשר בהקדם

גלילה למעלה
דילוג לתוכן